הפרעות קשב וריכוז (ADD) ו/או יחד עם היפר אקטיביות (ADDHׂ ) הינן הסיבות השכיחות ביותר לביקור אצל נוירולוג הילדים. שכיחות התופעה באוכלוסיה היא כ- 5 עד 10 אחוז. כלומר בממוצע שלושה ילדים בכיתה עלולים לסבול ממצב זה. אבחנת המצב נקבעת בדרך כלל על ידי קבלת מידע ומשוב מבית הספר, הגננת וההורים, באמצעות טופס מובנה על שם קונורס. חשוב לקבל טופס זה מכל אחד המעורב בטיפול בילד. ההפרעה מתבטאת בפעילות יתר, אימפולסיביות וחוסר יכולת להתרכז בבצוע מטלות בבית הספר. כמו כן יש קשיי למידה, הפרעות התנהגות והפרעות מוטוריות. יש לציין, שמנת המשכל של הילד שמורה ולעיתים אף גבוהה מהממוצע. על פי רוב הילד מודע למצבו, ועקב התסמונת יכולות להופיע הפרעות רגשיות המתבטאות בתסכול, כעס ודימוי עצמי ירוד. נוצר מעגל קסמים שבו ההפרעות הרגשיות יכולות להחמיר ולפגוע עוד יותר בתפקודו של הילד.
מקרה אופייני של הפרעת קשב הוא של ילד שמופנה על ידי המורה, הגננת או עקב דאגת ההורים בשל נטייה לחולמנות, חוסר ריכוז, חוסר יכולת להשלים מטלות וקושי בהתארגנות. פעמים רבות קיים פער גדול בין יכולותיו השכליות להישגיו בלימודים. בילד שסובל גם מהיפראקטיביות שכיח אי שקט, הילד איננו מסוגל לשבת במקום אחד, קיימת תזזיתיות ולילד יש נטיה להסתבך בתגרות בקלות. הנוירולוג המנוסה מזהה די בקלות את אותם ילדים שנכנסים לבדיקה ואז אינם יושבים במקום, חייבים לגעת בכל המכשירים ולנסות את פטיש הרפלקסים והפנס.
קיימים בנוסף מבחני עזר שהעיקרי בהם הוא מבחן TOVA או BRC בהם נבדקת יכולתו של הילד לבצע מטלה הדורשת ריכוז מול מחשב, לפני ואחרי מתן ריטלין- אמינותם כ80%.
חשוב שאבחון הפרעות אלה יתבצע על ידי איש מקצוע מיומן. בדיקת נוירולוג ילדים חיונית מאחר שהפרעות קשב יכולות להיות גם ההסתמנות הראשונית למחלות נוירודגנרטיביות נדירות ולמצבים אחרים שפוגעים באונה הקדמית של המח.
לאחר שנעשתה האבחנה על ידי רופא מנוסה ששלל מחלות אחרות ו/או הפרעות פסיכיאטריות ראשוניות, מוצע לילד טיפול. הטיפול העיקרי היום הוא ריטלין שהיא תרופה סטימולנטית שבאופן פרדוקסלי משפרת מאוד את יכולת הריכוז. יש נגזרות שונות לתרופה ( כמו קונצרטה, ריטלין SR , ריטלין LA ) שלמעשה נבדלות במשך זמן הפעולה שלהן. בנוסף קיימים טיפולים תומכים כטיפולים פסיכולוגיים שונים וטיפולים פרא רפואיים שונים כרכיבה על סוסים וריפוי באומנות – ובמקרה של קיום לקות למידה- טיפול על ידי הוראה מתקנת.
הורים רבים חוששים ממתן תרופות לילד, ומעדיפים נסיונות בטיפולים אלטרנטיביים שונים. לאור ניסיון של עשרות שנים ואחרי מחקרים גדולים ורבים, הוכח שהטיפול היעיל ביותר להפרעת קשב וריכוז הוא הטיפול התרופתי. ברוב המקרים טיפול זה הינו בטוח לחלוטין. תופעות לוואי הינן מינימליות ובהן ירידה בתאבון, כאבי ראש ו/או כאבי בטן . לעיתים רחוקות מופיעים טיקים בילדים המועדים לכך גנטית. אחד החששות השכיחים הוא מהתמכרות לתרופה, אך תופעה זו לא הוכחה. באותם מקרים שאין תגובה ו /או יש תופעות לוואי לריטלין, ניתן לעבור לתרופות אחרות ממשפחת האמפטמינים כאדרל ודאיטרנה.
טיפול תרופתי זה הוכח במחקרים רבים כיכול לשנות את עתידו של הילד. מצד אחד נמצא ילד המתקשה בלימודיו, צובר ציונים נמוכים, מפתח רגשות שליליים של חוסר הצלחה ובמקרים קיצוניים גם נושר ממערכת החינוך. הטיפול התרופתי יכול לעזור לילד למצות את מלוא כישוריו, משפר פעמים רבות את ציוניו ומעצים את דימויו העצמי. כל אלה בתורם מביאים לחיזוק ביטחונו העצמי ומאפשרים לו השתלבות חברתית נאותה.
פרופ' רחל שטראוסברג – רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר לרפואת ילדים.